כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חסן-חאג'

החלטה

הצדדים התייצבו היום בפני לדיון חוזר בבקשתו של הנתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו בתיק זה בהיעדר הגנה ביום 16.1.11.

יצוין כי ביום 15.5.11 נערך דיון קודם ראשון בבקשה אלא שאז לא הייתה כל התייחסות מטעם המבקש לדיון. ב"כ המשיבה הודיע באותו דיון כי הוא מותיר את ההחלטה בשל היעדר התייצבות לשיקול דעת ביהמ"ש בנסיבות בהן ב"כ המבקש הודיע לו באותו יום שהוא חולה ולא יתייצב לדיון.

בנסיבות העניין נקבע מועד דיון חדש ובסיכומי הצדדים היום לא הייתה התייחסות לנושא היעדר ההתייצבות לדיון הקודם, ומכל מקום סבורני שאין להעניק חשיבות בשלב הזה להיעדר ההתייצבות לדיון הקודם כאשר הדיון היום נערך כסדרו.

לבקשת ב"כ המשיבה הוחל היום בחקירתו של המבקש על תצהירו התומך בבקשת ביטול פסק הדין כאשר לאחר שהמבקש הודיע שוב ושוב שאינו מבין את שאלות ב"כ המשיבה ואת הרשום במסמכי המסירה שהוצגו לו וכדי להיות בטוח שהמבקש מבין על מה מדובר ביקשתי אני להפנות אליו מספר שאלות, אולם אז ולמרבה ההפתעה והמבוכה וכעניין חריג מאוד סירב המבקש, כך מפורשות, להמשיך להשיב על כל שאלות של ביהמ"ש ולמעשה לא אפשר את מיצוי החקירה.

יצוין כי בטרם חדל המבקש להשיב על שאלות אמר דברים מהם ניתן להסיק שהוא חתם על תצהירו התומך בבקשה מבלי להבין עד הסוף על מה בדיוק הוא חותם כאשר לדברי המבקש הוא לא יודע לקרוא היטב והתצהיר כתוב בשפה העברית.

זה המקום לציין כי במידה שאכן המבקש לא קורא עברית היה ראוי לציין עובדה זו בגוף התצהיר.

יצוין בהקשר זה כי בתחילת הדיון שאלתי את המבקש אם הוא מדבר את השפה העברית והוא השיב בחיוב מבלי להגיד שיש לו קושי בקריאה של השפה העברית.

מדובר בתביעת שיבוב על סך 70,069 ₪ שהוגשה על ידי המשיבה נגד המבקש בגין תאונת דרכים שארעה ביום 31.3.10 כאשר בתביעה זו מבקשת המשיבה לקבל מן המבקש פיצוי בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב המבוטח על ידה בתאונה מושא התביעה.

המשיבה הגישה בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה וצירפה אליה מסמכים שלפיהם שליח פרטי מטעם ב"כ המשיבה מסר ביום 19.11.10 את כתב התביעה והזמנה לדין לידי המבקש באמצעות אימו שבכפר כנא כאשר על פי מסמכי המסירה האם סירבה לחתום על גבי אישור המסירה.

ביום 16.1.11 ניתן פס"ד כמבוקש.

ביום 4.4.11 הגיש המבקש את בקשתו שבנדון לביטול פס"ד כאשר הבקשה נתמכת בתצהירו של המבקש. בתצהירו טוען המבקש כי נדהם לקבל את האזהרה מתיק ההוצל"פ שבו מבוצע פסה"ד ביום 5.3.11 וטוען כי לא קיבל עד אותו מועד את מסמכי התביעה והזמנה לדין. לגבי התביעה עצמה, מעלה המבקש עובדות שמהן ניתן להסיק, המבקש נמנע מלטעון זאת במפורש, כי לא הוא נהג ברכב בזמן התאונה ולא הוא היה בעל הרכב המזיק ביום התאונה.

ביום 4.5.11 הגישה המשיבה תגובה בכתב על בקשת ביטול פסה"ד, כאשר לתגובה צורף תצהירו של ב"כ המשיבה עו"ד נתי בודה שבו מצהיר עוה"ד שביום 31.1.11 התקשר למשרדו ושוחח עם עוה"ד אדם שהציג עצמו כדודו של המבקש מצד אימו מר מימון עמרה והודיע כי המבקש קיבל זמן קצר קודם לשיחה זו עותק מפסה"ד וכן ביקש לנסות להגיע להסדר לתשלום החוב עם המשיבה.

ב"כ המשיבה המצהיר לא התייצב לדיון היום אך המבקש גם לא ביקש להזמינו לחקירה, וזאת למרות שבפרוטוקול הדיון הקודם מיום 15.5.11 נשאל ב"כ המשיבה עו"ד מיכאל בן יאיר על ידי מדוע עו"ד בודה לא התייצב ומסר כי הוא לא נדרש לעשות זאת על ידי המבקש, כך למבקש הייתה הזדמנות נוספת אותה בחר שלא לנצל להזמין לדיון היום את עו"ד בודה כדי לחקור אותו על הנטען בתצהירו.

המבקש מעלה טענות בצורה מבולבלת מעט שכן מצד אחד ניתן להסיק כי בקשתו היא בקשה לביטול פסה"ד מחובת הצדק, שכן לדבריו כתב התביעה לא נמסר לו כדין (ב"כ המבקש טען זו במפורש בסיכומיו), אך מנגד מנסח המבקש את טענותיו בבקשתו בכתב כבקשה לביטול פסה"ד על פי שיקול דעת ביהמ"ש ומצטט את ההלכות הנוגעות לביטול שכזה.

שוכנעתי כי לא מדובר בבקשה לביטול פסה"ד מחובת הצדק. ומכל מקום עם זו הייתה הכוונה הרי שיש לדחות בקשה זו, שכן אני קובע שכתב התביעה כן נמסר כדין לנתבע המבקש. אני סבור כי לא עלה בידי המבקש לסתור את חזקת חוקיות המסירה הן מאחר שכלל לא ביקש להזמין לדיון היום את השליח המוסר כדי לחקור אותו על נסיבות המסירה המוצהרות בתצהירו והן מאחר שבתצהירו של המבקש התומך בבקשת ביטול פסה"ד יש התעלמות מוחלטת ממסמכי מסירת כתב התביעה ומנסיבות המסירה המתועדות בתיק ביהמ"ש.

לפנינו איפוא בקשה לביטול פסק דין לפי שיקול דעת ביהמ"ש. צריך היה לכאורה לדחות בקשה זו שכן המבקש לא אפשר היום לחקור אותו בצורה הולמת וכן לא עלה בידי המבקש לסתור את המוצהר בתצהירו של עו"ד בודה שכן המבקש כלל לא ביקש להזמין את עו"ד בודה לדיון היום, ועו"ד בודה מצהיר על עובדות שלא מתיישבות עם גרסת המבקש לגבי המועד שבו התוודע המבקש להליכים בתיק ואולי אף לא מתיישבות עם גרסת ההגנה שלו.

יחד עם זאת, לאור סכום התביעה המשמעותית וגם כדי לתת למבקש להינות מהספק כי התנהגותו החריגה היום בדיון נבעה ממתח ומהתרגשות ולא מזלזול ביהמ"ש, לא אעצור כאן וארפא את המחדלים הדיונים של המבקש הן לגבי עיתוי הגשת הבקשה לביטול פס"ד והן לגבי אי הגשת כתב הגנה במועד בתשלום הוצאות מתאימות.

כעת אעבור לבחון את טענות ההגנה של המבקש. גם כאן טענת המבקש לא ברורה עד הסוף. לכאורה כך ניתן לשער מכוון המבקש בתצהירו התומך בבקשה לטענה לפיה לא הוא נהג ברכב המזיק בתאונה מושא התביעה ולא הוא היה בעל הרכב במועד התאונה. אך באופן מפתיע אין גרסה מפורשת בתצהיר כזו אלא יש הפניה לעובדות נסיבתיות. אפנה בעניין זה לאמור בסעיף 6 לתצהיר שם אין גרסה מפורשת מתבקשת לגבי היעדר היריבות הנ"ל ואין גרסה כזו גם בשאר סעיפי התצהיר.

אך מאחר שאני מסיק מבין השורות כי גרסתו של המבקש היא שלא הוא נהג ברכב ולא הוא היה בעליו אניח לטובתו כי זו טענת ההגנה שלו, אך בנסיבות העניין, לאור העמימות המסוימת באופן שבו נוסח תצהיר המבקש וכן לאור סירובו של המבקש לענות לשאלות ביהמ"ש בדיון היום, יש להתנות את הזכות להתגונן בהפקדה מסוימת בתיק ביהמ"ש.